מפלס הכנרת

מפלס הכנרת הוא אחת הדאגות הלאומיות שמעסיקות ישראלים רבים. יש לנו ארץ קטנה עם משאבי מים מעטים וגם הגשמים לא תמיד באים בזמן. הכנרת – הימה המתוקה שלנו שממוקמת 210 מטרים מתחת לפני הים, היא גם אגם המים המתוקים הנמוך ביותר בעולם. רחל המשוררת, שאהבתה הכאובה לכנרת הולידה שירים רבים, כתבה באחד משיריה: מֵעוֹלָם לֹא טָהַרְתִּי בִּתְכֵלֶת שׁוֹקְטָה וּבְתֹם שֶׁל כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי… הוֹי, כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי, הֶהָיִית, אוֹ חָלַמְתִּי חֲלוֹם? לכולנו חיבה מיוחדת לכנרת, כמו זו של רחל, אחת מהמשוררות הבולטות בתרבות הישראלית. זה לא פלא, הרי אנו תלויים מאוד במים שהאגם הקטן שלנו מספק.

מקורות המים בישראל

אמנם, הכנרת היא מקור המים המפורסם ביותר של ישראל, אך לא היחיד. מלבד הכנרת, יש לנו גם מי תהום, מי מאגרים, מי שפכים מטוהרים ומי ים מותפלים. מי הכנרת משמשים כיום בעיקר לצריכה ביתית בעוד שהמים המטוהרים והמותפלים משמשים להשקיית השדות. אזור הכנרת אינו איזור שופע משקעים, והגשם שיורד מעל האגם מהווה רק חלק מזערי ממקורות המים הממלאים את הכנרת. נהר הירדן הזורם לכנרת הוא מקור המים המרכזי שלה. את הירדן ממלאים שלושת המעיינות האדירים: הדן, הבניאס והחצבני. הגשמים שיורדים בצפון הארץ זורמים אל הירדן דרך המעיינות ומעלים את מפלס הכנרת. בשיא החורף כשיש שיטפונות ונחלי הצפון והגולן גועשים וגולשים, מפלס הכנרת עולה במהירות. מאוחר יותר, בתחילת הקיץ מפשירים השלגים בהר החרמון וכך מוזרמת לכנרת כמות נוספת של מים.

מדד מצב הכנרת

הקו העליון של הכנרת נמצא בגובה כ- 209 מטר מתחת לפני הים ומייצג כנרת מלאה. הקו האדום של הכנרת נמצא בגובה כ- 213 מטר מתחת לפני הים ומייצג את הכנרת בסוף הקיץ או בשנת בצורת, כאשר ירידה מתחת לקו זה מכניסה את מדינת ישראל לכוננות בצורת. הקו השחור של הכנרת נמצא בגובה כ-215 מטר מתחת לפני הים. מתחת למפלס הקו השחור נאסרת כל שאיבה של מים מהכנרת.

גשמים בישראל

עונת הגשמים בישראל אורכת כשישה חודשים, כששלושה רבעים מכמות הגשם יורד בשלושת החודשים דצמבר עד פברואר. בישראל ימי גשם מעטים בשנה, 60-70 יום בצפון הארץ ורק 40-60 יום במרכז הארץ. ארץ ישראל מגוונת מאוד מבחינת סוגי אקלים, כך שבצפון הארץ מוצגות כמויות גשם ממוצעות של כ 800-900 מ"מ בשנה, לעומת מרכז הארץ שזוכה רק לכ- 500-600 מ"מ. באזורים המדבריים בישראל יורדים פחות מ250 מ"מ בשנה ממוצעת.